"אל תחשבי שהחיים קצרים" / אוה קילפי

אל תחשבי שהחיים קצרים.

חשבי: איזה ניסיון מיוחד.

שהרי האורך אינו הענין כאן כלל ועיקר,

אלא שהתאפשר בכלל לחוות את זה.

מה שהתרחש במהלכם הוא בעצם

שולי.

זה שהתאפשר בכלל לחוות את ההתחלה ואת הסוף

בלי להבין מה קורה

וזה שהתאפשר להתקיים בין לבין

ולעשות משהו בלי להבין שום דבר גם ביחס אליו.

וזה שחלק הארי הוא האי קיום

ושהשמץ הזה, החיים, הם רק מה שבניגוד אליו.

לרגעים האי קיום נעשה רגיש ומבין את עצמו.

אי אפשר לדרוש המשכיות מהתופעה הזאת.

אבל זה שהתאפשר לחוות אותה,

שאפשר לקרוא אותה,

שאפשר לשיר אותה ולכתוב,

שהתאפשר לצייר אותה ולנגן,

שהתאפשר לרקוד ולצלם,

שהתאפשר להציג אותה, לבכות אותה

ולצחוק, ללעוג לה ולאהוב,

וזה שזה כאב כל כך,

ושהיא היתה מתועבת ושנואה,

וזה שהויתור עליה מעורר חלחלה כזאת,

מוליד כזה אושר,

וזה שהאבל